חדשות המדען

חדשות המדען

קולות קוראים

פנייה לחוקרים באקדמיה להגשת הצעות מחקר יישומיות

מחקרים

פרסום מחקרים מעניינים ומוצלחים שמומנו ע”י המשרד

מאמר דעה

פרופ’ אבי דומב, המדען הראשי

זיהוי חללים באמצעות בדיקות פורנזיות

מה זה חלבון חלופי?

תעשיית המזון מן החי מציבה אתגרים רבים לאנושות, החל מסכנות לבריאות הציבור ועד למשבר האקלים. עם זאת, הצריכה העולמית של מזון מן החי ממשיכה לעלות והיא גבוהה היום מאי פעם.

קול קורא זה, פונה לקבלת הצעות למחקרים חדשניים אשר מציגים פתרונות מדעיים וטכנולוגיים בתחום הבשר המתורבת, הפרמנטציה (גידול בנוזל - כמו שמבשילים בירה) והתחליפים מן הצומח.

במה מתמקדים?

• הוזלת עלויות ייצור כדי לאפשר שיווק להמונים במחירים סבירים.
  
• שיפור ההרכב התזונתי
  
• פיתוח שומנים אלטרנטיביים
  
• שיפור יכולת גידול בנוזל
  

שותפים למחקר

ארגון GFI- Food Institute Israel

מעבר לקול קורא

קצת על רעידות אדמה

רעידות אדמה מתרחשות באזורי מגע שבין לוחות טקטונים על פני קרום כדור הארץ.

כל 80 שנה צפויה להתרחש רעידת אדמה משמעותית בישראל. הרעידה המשמעותית האחרונה בישראל התרחשה בשנת 1927 ונקראה “רעידת האדמה של יריחו”.

רעידת האדמה הקטלנית ביותר התרחשה ב1556 בשאאנשי, סין, בעוצמה של 8 בסולם ריכטר, ונהרגו בה כ 830,000 איש.

הרעידה הקטלנית האחרונה הייתה בהאיטי ב2010, בעוצמה 7 בסולם ריכטר ובה נהרגו מעל ל230,000 איש.

במה מתמקדים?

• מוכנות האוכלוסיה וכלים לשיפור מוכנות זו
• גיבוש כלים לטיפול במבנים ישנים
  
• פיתוח שיטות לקבלת היערכות כוללנית על מצב מבנים תוך שימוש בבינה מלאכותית
  
• נושאים נוספים מפורטים בקול הקורא
  

שותפים למחקר

וועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה

מה זה תחבורה חכמה?

התכנית הלאומית לתחבורה חכמה שאושרה בישיבת הממשלה ב22 בינואר 2022 גובשה במטרה להמשיך ולחזק את ישראל כמרכז בין לאומי לטכנולוגיות תחבורה חכמה, לבחון ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות על מנת לייעל את הניידות בישראל ולהפוך אותה לבטוחה, נוחה וידידודית לסביבה.

במה מתמקדים?

• ניהול ובקרת תנועה
  
• אמצעים טכנולוגיים ומדיניות להפחתת גודש, תאונות דרכים וזיהום אוויר.
  
• אמצעים לצמצום השימוש ברכב פרטי
  
• היערכות לעידן האוטומטי והמקושר.
  
• ועוד שלל נושאים המפורטים בקול הקורא
  

שותפים למחקר

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - מה”ת.

החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע”מ - נת”י.

מהי בינה מלאכותית?

בינה מלאכותית (Artificial intelligence ובראשי תיבות: AI) היא מערכת או מכונה המחקה אינטליגנציה אנושית לביצוע משימות שונות ויש ביכולתה לשפר את עצמה על סמך המידע שהיא אוספת.

יישומי בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים באינטרנט, למשל גוגל. הבנת דיבור אנושי, כגון סירי ואלקסה. מכוניות אוטונומיות ובינה מלאכותית יוצרת, כגון ChatGPT, Midjourney ועוד.

התכנית שמה לה למטרה לקדם מחקר חדשני ופורץ דרך, באמצעות מאגרי הנתונים הקיימים כיום במגזר הציבורי, עבור קהילת החוקרים, על מנת שייפתחו מוצרים ושירותים שיובילו לשיפור תהליכי תפעול, קבלת החלטות וקביעת מדיניות.

במה מתמקדים?

עולמות החוסן, החירום והשיקום

משרדים שותפים

מערך הדיגיטל הלאומי

מעבר לקול קורא

מצב חירום ורציפות תפקודית?

במצב חירום לאומי או גלובלי, אנו מצפים כי הרשויות ימשיכו לתפקד באופן שוטף, והן ימשיכו לספק את השירותים הנחוצים לאזרח: חשמל, מים זורמים, רפואה, חינוך, תחבורה ושירותי שינוע שונים כגון מזון שיגיע לסופרים האזורים.

במה מתמקדים?

אילו מודלים קיימים בארץ ובעולם לבטחת רציפות תפקודית במצב חירות והשוואת יתרונות וחסרונות

האם שילוב בין מודלים ושיטות יביא ליעילות גבוהה יותר

האם מודל יעדי שירות הוא המודל האופטימלי להשגת המטרה שהוגדרה. והאם נדרש שינוי בשיטה.

האם ניתן לבחון את יעילות המודל כבר בשלב זה או האם יש לעבור למודל אחר

משרדים שותפים

רשות חירום לאומית

קישור לקול קורא

רקע על המחקר

כולנו מכירים שעם תחילת עונת הקיץ מתחילה גם עונת היתושים, ואם נדייק יתושות. מלבד עקיצות, יתושות יכולות לשאת עמם מחלות איומות, כגון זיקה, קדחת צהובה ודנגי. היתושות מסוגלות במהלך חייהן להזדווג רק פעם אחת אך מטילות עשרות רבות של ביצים המסוגלות לשרוד את עונת החורף ולבקוע מיד עם בוא הקיץ.

על מנת להקטין את כמות היתושות, העקיצות והמחלות, המחקר מנסה לפתח קו חדש של ביצים מהן יבקעו זכרים עקרים בלבד.

איך זה עובד?

החוקרים במעבדה מבצעים הכלאה מיוחדת בין שני זנים של יתושים שהם מפתחים. ההכלאה בין שני הזנים גורמת לשינויים בעובר שנמצא בתוך הביצה. אם מדובר בנקבה - היא תמות. אם מדובר בזכר - הוא ישרוד, אך יהפוך לעקר. התוצאה המתקבלת היא ביצים עמידות ביותר מהן יבקעו רק זכרים עקרים. הרעיון הוא לאגור כמות גדולה של ביצים כאלה בפס ייצור שיעבוד במהלך כל החורף, ולפני תחילת עונת היתושות - לפזר אותן בשטח. כך האזורים יוצפו בזכרים עקרים, שידכאו את כושר הרבייה של היתושות ויבטחו לכולנו קיץ נעים בהרבה.

על החוקרים ועוד מידע

ד”ר פפתאנוס פיליפוס

להמשך קריאה בנושא

רקע על המחקר

נכון, צריבת מדוזה היא דבר לא נעים, אך למדוזה יש השפעות נוספות על הסביבה שלנו מלבד צריבת אנשים.

נחילי המדוזות המגיעים אלינו מידי שנה יוצרים השפעות אקולוגיות וכלכליות על הסביבה שלנו חלקן עצומות, למשל, הנחילים חוסמים מתקני קירור של תחנות כוח (ב1999 הן גרמו להשבתת חשמל ל40 מליון איש במנילה), פילטרים של מתקני ההתפלה. נחיל כזה אף שיתק בעבר את נושאת המטוסים “רולנד רייגן” ע”י סתימת המדחסים שלה.

אחת ממטרות המחקר היא לאפיין את דפוסי ההסעה של המדוזות בתוך הנחיל ולאורך חופי ישראל.

איך זה עובד?

על מנת למדל את תפוצת הנחילים החוקרים נעזרו במטוסים קלים שטסו לאורך חופי הארץ ומיפו את התקדמות הנחילים. כמו כן נעשה שימוש בכלים אוקיינוגרפיים לבדיקת הזרמים וברובוטים ימיים להערכת צפיפות המדוזות בעומק. אפיון וכיוון תנועת המדוזות נעשה ע"י צילום מרחפנים בגובה נמוך לאורך זמן. מניתוח הסרטים נמצא כי המדוזות שוחות באופן אקטיבי כגוש אחד מערבה, בניגוד לכיוון הגלים המגיעים אל החוף.

החוקרים

פרופ’ דניאל שר, ד”ר יואב להן, פרופ’ תמר לוטן

להמשך קריאה בנושא (עמ’ 197)

רקע על המחקר

שליטה באש היא אחד מההישגים הגדולים הראשונים של האנושות, באמצעות שליטה באש אדם יכול להגן על עצמו, לצוד, להילחם באויבים, להתיישב באזורים קרים ע”י חימום הסביבה שלו, לבשל את מזונו ועוד שלל דברים אשר סייעו לפתח את האנושות.

לעיתים שימוש באש בצורה לא נכונה עלול לגרום לשריפה, כמו גם שינויי האקלים החלים על כד”א הגורמים שריפות. שריפות אלו יכולות לצאת משליטה ולהרוס ערים ויערות, בייחוד כאשר תנאי מזג אויר מגבירים את הלהבות.

המטרה העיקרית של המחקר, שהתקיים ברשות הכבאות, היא לפתח מודלים לחיזוי וסיווג, וכן לזהות גורמים המשפיעים על הצלחה או כשלון של אירועי שריפות ולשפר את המוכנות של צוותי ההצלה.

איך זה עובד?

באמצעות בינה מלאכותית, החוקרים יכולים לנתח נתונים היסטוריים של תחקור שריפות מתוך מאגרי נתונים. באמצעות ניתוחים אלו, ניתן לזהות דפוסים אופייניים הגורמים לשריפות ותגובות שכיחות של הרשות הלאומית לכבאות והצלה להתמודדות עם השריפות. זיהוי דפוסים אלו, יאפשרו לחזות ולהעריך את רמות הסיכון להתלקחות של שריפה על פני זמן ואזור בארץ ולהמליץ על דרכי תגובה שיובילו לייעול תכנית התפעול והפרישה של הכוחות.

על החוקרים ועוד מידע

פרופ’ נטע רבין, פרופ’ גונן זינגר

להמשך קריאה בנושא

רקע על המחקר

עם תחילת מלחמת “חרבות ברזל” עם ישראל יצא להתנדב בהמוניו בכל דבר אפשרי ממילואים למיון במרכזי לוגיסטיקה, הכנת אוכל ואפילו שירותי כביסה וביביסיטר.

המחקר השווה בין מתנדבים בתקופת מגיפת הקורונה ומתנדבים במבצע צוק איתן, ובאמצעות השוואה בין תקופות חירום אלו מצא מה גורם לנו להתנדב, מי מתנדב יותר וכמה אנו מחוייבים להתנדב גם לאחר מצב החירום. אבל חשוב מכך מה ההמלצות לארגונים השונים על מנת להשאיר את רוח ההתנדבות בקרב המתנדבים גם לאחר תקופה זו.

מה למדנו?

ישנם שלושה סוגי מתנדבים: מתנדבים בשגרה, מתנדבים ספונטניים (כאלו שמגיעים אך יכול להיות שישארו) ומתנדבים מזדמנים (מגיעים רק לתקפה נקובה בעת החירום). הגעתם תלויה במשתנים רבים, האם מצב החירום הוא עולמי או ייחודי רק לנו, חוסר הוודאות ומשך הזמן. כמו כן, משתנים כמו מגדר, גיל, השכלה, הורות, דת, מצב כלכלי ומצב בריאותי מהווים גורם משפיע על ההתנדבות. בישראל, גברים מתנדבים יותר מנשים, ומתנדבים למשימות פיזיות לעומת נשים שמתנדבות למיזמים פילטרופים, רוב המתנדבים הם בגילאי 18-24.

אבל החלק הכי חשוב הוא שככל ששביעות הרצון מההתנדבות גבוהה המתנדבים יחזרו להתנדב, ואף ימליצו לחבריהם להגיע.

על החוקרים ועוד מידע

פרופ’ ליאת קוליק

להמשך קריאה בנושא

פרופ’ אבי דומב: זיהוי חללים באמצעות בדיקות פורנזיות

אירועי ה 7 באוקטובר, בה נרצחו באופן אכזרי כ- 1200 בני אדם תוך שריפה והשחתת גופות של חלק מהנרצחים, אילץ את מערכות זיהוי החללים במדינה להשתמש בשיטות מדעיות מגוונות כדי לזהות את גופות הנרצחים.

זיהוי מדעי של אלמונים כולל נטילת דגימות ונתונים ביומטריים הייחודיים לאדם כמו טביעות אצבע, דגימה ביולוגית להפקה של פרופיל DNA, סימנים רפואיים וקעקועים, צילום פנים ומשנן, אותם משווים לנתונים מקבילים מהאדם בעודו בחיים. נתונים אלה נאספים מבני משפחה וממאגרים ביומטריים קיימים כמו מאגרי טביעות האצבע של משטרת ישראל, רשות ההגירה, צה"ל, משרד הפנים ומאגר ה DNA של המשטרה. השוואת פרופילי DNA נעשית בדרך כלל ע"י הפקה והשוואה של פרופיל DNA מהחלל לפרופילי ה DNA של הוריו וילדיו של החלל. השוואת פרופיל ה DNA מאפשרת השלמת חלקי גופה של אותו חלל. באופן דומה, משווים נתוני משנן של החלל לצילומי הרנטגן של שיני החלל הנמצאים במרפאה של רופא השיניים בו טופל בחייו. סימנים רפואיים ייחודיים כמו צלקות, ניתוחים ושברים וקעקועים שהחלל חווה ומותירים את רישומם בחלל משווים לנתונים מתאימים מבני המשפחה ואנשי המקצוע.

באסון ה 7 באוקטובר האתגר היה גדול במיוחד לאור ריבוי החללים, פיזורם בשטח גדול, מצב הגופות שחלקם הושחתו ונשרפו, חוסר ודאות לגבי רשימת החללים, העדר רשימה ודאית של החטופים ונוכחות גופות חללי אויב באותו תא שטח. מרבית החללים זוהו במהלך השבועות הראשונים לאחר האסון בעבודה משותפת של היחידה לזיהוי חללים בצה"ל, המשטרה, המכון לרפואה משפטית וגורמים נוספים שגויסו למטרה זו. המאמץ לאיתור וזיהוי חללים ונעדרים מאסון זה נמשך עד היום.

לפני כשנה, אישר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקמת מרכז ידע בנושא “DNA פורנזי” באוניברסיטה העברית, העוסק בפיתוח שיטות מתקדמות לזיהוי חללים באמצעות DNA. חברי המרכז היו שותפים במאמץ זיהוי החללים ב 7 באקוטובר.