חדשות המדען

אוגוסט

2024

חדשות המדען

מרכזי ידע

מהם מרכזי ידע?

אלו מרכזי ידע נתמכים ע”י המשרד

מחקרים

פרסום מחקרים מעניינים ומוצלחים שמומנו ע”י המשרד

מאמר דעה

ד”ר משה בן ששון, מנהל מדעי

חשיבות שימור המגוון הביולוגי של ישראל לאור שינויי האקלים ואיומים אחרים

מהם מרכזי ידע?

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים עשרות מרכזי ידע לאורך השנים, 10 מתוכם פעילים כיום במימון המשרד, אחרים פועלים באופן עצמאי לחלוטין.

המטרה העיקרית של מרכזי הידע היא להעמיד לרשות קהילות החוקרים בתחומים השונים, באקדמיה ובתעשייה את התשתית הנדרשת למחקר. תשתית זו מתבטאת בטכנולוגיות חדשניות, איסוף מידע וידע מקיפים, מערכות ציוד מתקדמות ויקרות שלא נמצאות בהישג ידו של מוסד מדעי יחיד. כמו כן, צוות מקצועי מיומן המומחה בהפעלת ציוד זה ובשימושיו הטכנולוגיים.

להלן מספר דוגמאות של מרכזי ידע בתמיכתנו:

קצת על אוטיזם

אוטיזם הינה תסמונת המאובחנת עם קיומם של שני סימפטומים מרכזיים:

1. קשיים בתקשורת חברתית.
   
2. התנהגות חזרתית ותחומי עניין צרים.
   

ילדים עם אוטיזם יכולים להיות מאוד שונים זה מזה ולכן נהוג להשתמש בביטוי “ילדים על הקשת או הרצף האוטיסטי”.

בישראל, קיימים כיום כ18,000 ילדים מתחת לגיל 18 עם אוטיזם, החוקרים מעריכים כי אוטיזם נוצר משילוב של מגוון גורמים גנטיים וסביבתיים.

פעילות המרכז הלאומי לחקר האוטיזם

המרכז הוקם במימון משרד המדע, בכדי לקדם את האבחון והטיפול באוטיזם בישראל ע”י יצירת תשתית מחקר שתשרת חוקרים באוניברסטאות, במרכזים הרפואיים ובתעשייה.

בשותפות עם מרכזים רפואיים מובילים, המרכז בנה מאגר מידע לאומי המכיל מידע נרחב על מאות ילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם. מידע זה מהווה בסיס חיוני לחשיפת הסיבות לאוטיזם, לפיתוח שיטות חדשות לאבחון וטיפול באוטיזם.

כיום המרכז פועל באופן עצמאי.

מעבר לדף של המרכז הלאומי לחקר האוטיזם

למה אנחנו צריכים אצות?

אצות הן קבוצה גדולה ומגוונת של יצורים המהווים את בסיס מארג המזון במים, בדומה לתפקידם של עשבים ביבשה. אצות הן היצרניות העיקריות של חמצן על פני כדור הארץ ויש ביכולתן לסייע בוויסות השינויים האקלימיים.

יחד עם זאת, שינויי האקלים גורמים לעיתים לפריחות לא רצויות של אצות, לעיתים רעילות, וכן לאובדן של אצות בעלות תועלת ישירה לאדם בתחומי המזון והתרופות.

בשנים האחרונות ענף האצות מהווה מנוע צמיחה כלכלי בארץ ובעולם. אצות משמשות בתחומים רבים למשל כמקור לחומרים לתעשיית הקוסמטיקה והרפואה, תוספי מזון, ותעשיית המזון, וכן כמקור לאנרגיה חלופית ולכידת גזי חממה.

מטרת מרכז הידע הלאומי לאצות

מכיוון שקיים צורך גדל והולך למצוא מיני אצות חדשות לתועלת האדם, יחד עם הצורך לשמור ולשמר את מגוון המינים למען הדורות הבאים. מטרת מרכז הידע אצות הוא להוות אוסף התרביות הלאומי של אצות ישראל, לשמר את המגוון הביולוגי של האצות באזורנו, וכן לשמש משאב ידע וחומר חי לצרכי מחקר ופיתוח טכנולוגיות וידע.

מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום

מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצעירה, ולמרות זאת בכל 76 שנות קיומה ידעה מצבי חירום רבים:

אירועים ביטחוניים בהם: 9 מלחמות, 5 מבצעים, אינתיפאדה ועוד.

אסונות טבע: רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות יער, גלישות קרקע, פעירת בולענים, בצורות וסערות חוף.

אירועים בריאותיים בהם מגיפת קורונה אחת ששיבשה את חיינו באופן משמעותי במשך שנה.

למרות שאנו מתורגלים במצבי חירום אנו צריכים לדעת איך לפתח וליישם את מה שלמדנו, איך ניתן לשפר את היכולות שלנו ולקבוע תהליכים נכונים למצבי החירום הבאים.

פעילות המרכז

המרכז הוקם על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום. חברים בו מוסדות אקדמיים, חברות בטחוניות ועמותות לסיוע הומנטרי בין לאומי.

משימתו העיקרית של המרכז היא להוות מוסד מחקר חדשני אשר יסייע למנסחי מדיניות, מקבלי החלטות, הקהילה האקדמית ואנשי שטח מכל תחומי העשייה. המרכז עורך פעילויות שונות על מנת לסייע ולקדם חוקרים בתחומים הללו (בחודש שעבר פרסמנו מחקר בנושא התנדבות)

להמשך קריאה בנושא

רקע על המחקר

ספורטאים רבים ובעיקר ספורטאים אולימפיים צריכים לשמור על תזונה בריאה ומזינה, בענפי ספורט מסויימים יש צורך לשמור על דיאטה קפדנית במיוחד וזאת משתי סיבות עיקריות: הספורטאים מתחרים בקטגוריית משקל, המשקל משפיע על הביצוע (למשל טיפוס, התעמלות אומנותית, ריצה). מכיוון שכך במקרים מסויימים ספורטאים לא צורכים את כמות הקלוריות הנדרשת, כתוצאה מכך גופם נכנס למצב “הישרדות” וכך נגרמים נזקים בריאותיים שונים לגוף, כגון, פגיעה במחזור הווסת לנשים, ירידה בצפיפות העצם, עלייה בשיעור הפציעות ועוד. אלו כמובן יכולים להוביל לפגיעה ביכולת הביצוע.

מטרת המחקר היא לבדוק איך רמת האנרגתיות והתערבות תזונתית אישית יכולים להשפיע על המדדים הבריאותיים.

איך זה עובד?

החוקרים בודקים את תסמונת החסך האנרגטי (RED) בכ-120 ספורטאיות בגילאי 16 ומעלה. הספורטאיות ימלאו שאלונים ייעודיים אשר יחשפו את אלו שעלולות לפתח בעתיד RED, הן יעברו סדרה של בדיקות ולאחר מכן תחל התערבות תזונתית של חצי שנה במטרה לתקן את החוסר האנרגטי. החוקרים ישוו בין הנתונים של לפני ואחרי ההתערבות ובאמצעות ידע זה יוכלו לסייע לספורטאים וספורטאיות אולימפיים בעתיד להגיע להצלחות.

על החוקרים ועוד מידע

פרופ’ נעמה קונסטנטיני, נועם רדליך, אירית מרקוס, ד”ר עמרי בשור, ד”ר עדי הופפלד-פוגל

להמשך קריאה בנושא

רקע על המחקר

ספורטאים רבים משתמשים בשיטות אימון הכוללות חשיפה לתנאים של חוסר חמצן (היפוקסיה) כדי לשפר את היכולת האירובית שלהם. האם חשיפה לתנאים כאלו באמת משפרת את היכולת של הספורטאי? האם שיטה זו מתאימה לכל ספורטאי?

מחקר זה בא לבדוק ולענות על שאלות אלו על מנת שהספורטאים שלנו יוכלו לשפר את יכולתיהם ולדחוף אותם קדימה באופן אופטימלי.

איך זה עובד?

במחקר משתתפים כ30 ספורטאים, אלו ישתתפו במחנה אימונים של 21 ימים בתנאים מיוחדים של היפוקסיה. הם יתאמנו בגובה פני הים, יגורו בחדרים היפוקסים וימדדו לפני במהלך ואחרי מחנה האימונים.

הממצאים יגלו לחוקרים אלו ספורטאים אכן השתפרו בעקבות שיטת אימון זו והאם זו יעילה להם ויכולה לשפר את רמת הביצועים שלהם באולימפיאדה הבאה ובתחרויות בכלל.

החוקרים

ד”ר קרן קונסטנטיני

להמשך קריאה בנושא

רקע על המחקר

עם תהליך ההזדקנות מסת השריר יורדת משמעותית בתהליך הנקרא אטרופיה, המהווה גורם עיקרי לחולשה כללית, תלותיות, ירידה באיכות החיים ואף למוות בקרב האוכלוסייה בגיל השלישי. תהליך זה יכול להתקיים גם אצל צעירים אשר אינם יכולים להתאמן למשל חולים כרוניים, מונשמים, מגובסים וכו’.

מטרת המחקר היא לחשוף את הגורמים לאטרופיה ולפתח שיטות לשימור מסת השריר כדי לשפר את איכות החיים ותוחלת החיים הן עבור החולים והן עבור האוכלוסייה המבוגרת.

איך זה עובד?

באמצעות שיטות מגוונות וחדשניות החוקרים חשפו את המנגננונים הגורמים לירידה במסת השריר והחלשותו. הם גילו כי היחלשות שרירים מתרחשת בשני שלבים עיקריים התלויים זה בזה: 1. פירוק שלד התא, המורכב מסיבים דקים ומאוגדים של חלבונים המספקים לשריר את צורתו ותנועתו. 2. פירוק מערכת הכיווץ המהווה ”תחנת הכוח של התא”.

תגלית זו מאפשרת לחוקרים לזהות תהליכי פירוק בשלבים מוקדמים ולמנוע אותם.

מחקר חדש שלהם, מוכיח שאם תתחילו את דיאטת 8/16 לפני גיל 50 תוכלו להאט את תהליך ההזדקנות מכיוון שהיא מסייעת בהורדת מסת שומן ושמירה על חוזק השריר.

על החוקרים ועוד מידע

פרופ’ שנהב שמר

להמשך קריאה בנושא: מאמר 1, מאמר 2.

רקע על המחקר

מערכת העצבים היא מערכת המורכבת ממילארדי תאי עצב שמתמחים בתפקודים שונים במוח ובכל חלקי הגוף. כל התאים הללו יודעים לתקשר ביניהם, אך כאשר אחד מהם נפגע מסיבה כזו או אחרת, למשל בפגיעה מוחית או אורטופדית, הוא יוצר כשל במעבר המידע הגורם לחוסר תפקוד ומונע שיקום של אותו איבר פגוע.

מטרת המחקר היא לבנות שתל מלאכותי שיאפשר לגשר על פגיעה עיצבית וימנע צורך בהשתלת עצב הנלקח ממקום אחר בגוף, דבר המוביל לפגיעה נוספת.

איך זה עובד?

החוקרים פיתחו שתל חיצוני שהוא צינור במבנה של סיבים שבונים אותו ומלא בחומר דמוי ג'ל, אלו ישמשו

מבנה תומך לתאי העצב המשתקמים. בנוסף, השתל מכיל תאים המסייעים לצמיחה עצבית שיגדלו מחוץ לגוף

המטופל וימלאו אותו, כך השתל בשל יותר לקליטה ועידוד צמיחה עצבית והחוקרים ישתילו אותו במקום

הנחוץ. השתל מהווה מעין גשר המסייע לתאי עצב במקום הפגוע לצמוח דרכו ובכך מאפשרים למטופל להחלים בצורה

מיטבית.

המחקר נמצא בשלבים מתקדמים אחרי שנוסה בחיות וכעת הוא עובר שיפורים ודיוקים

על החוקרים ועוד מידע

פרופ’ אורית שפי

להמשך קריאה בנושא

ד”ר משה בן ששון: חשיבות שימור המגוון הביולוגי של ישראל לאור שינוי האקלים ואיומים אחרים

מדינת ישראל היא קטנה אך מגוונת מאוד מבחינת תנאי האקלים וסביבות המחייה שלה החל מהמדבר הצחיח, ים המלח, האקלים ים תיכוני ועד למרומי החרמון המושלג. כנקודת מפגש אקולוגית של שלוש יבשות (אפריקה, אסיה ואירופה) ישראל שימשה כתחנת מעבר למינים רבים שחלקם התאקלמו בארץ ואף יצרו תתי מינים ייחודים (מוכנה בשדה המקצועית "אנדמיים") רק לישראל. אולם עושר ביולוגי זה נפגע (נמרים? דובים?) בעבר ואף הולך ומאוים יותר בשנים האחרונות בצורה דרמטית בשל מספר סכנות הפועלות במקביל:

1. צמצום שטחי המחייה בשל הפיתוח המואץ על השטחים הטבעיים ואיבוד מרחבי המחייה.
   
2. פלישת מינים פולשים אגרסיביים אשר משמידים את בעלי החיים והצמחים המקומיים
   
3. שינוי האקלים אשר לפי המודלים יהיו חריפים מאוד באזור מזרח הים התיכון ואשר משנים את תנאי הסביבה לבעלי החיים והצמחים השונים.
   

חובתנו לשמור על הטבע הייחודי של ישראל למען הדורות הבאים, וגם כערך מוסרי עלינו לשמור על השותפים הטבעיים שלנו לארץ זו, שרובם היו כאן אלפי שנה לפנינו. אך לצערנו הרב, לפעמים אין ביכולתנו לעמוד בפני התהליכים החזקים ואין ביכולתנו להגן על הטבע ומכאן יש חשיבות נוספת לפחות לשמר כארכיון את המגוון הביולוגי. כי נכון בטרדות היום יום כנראה לא נחוש בכלל אם סממית ייחודית שחיה אי שם בנחל בחרמון תעלם. אך סממית זו או כל ייצור אחר היא מעין ספר ביולוגי עם גנים ותכונות ייחודיות שהתאקלמו לסביבה הייחודית ועם האובדן שלה יאבד גם המידע הביולוגי הזה. וכמו שאנחנו שומרים בקפדנות כל ספר או מידע או יצירות אומנות בספרייה הלאומית או מוזיאונים, כך עלינו גם לשמר את הטבע שלנו ואת האוצרות הבלומים שלו.

כבר היום תרים בארץ חוקרים בכדי לחפש זנים עתיקים של שעורה שנשמרו בסביבות יחסית חמות בכדי לזהות גנים עמידים ליובש וחום לצורך השבחת מיני דגנים תרבותיים לצורך עמידות בפני שינוי אקלים. לאחרונה נמצאה גפן הבר במקורות המים בצפון שממנה התפתחו כל זני גפני היין המוכרים היום בעולם. החוקרים בוחנים את המבנה הגנטי של הגפן בכדי למצא יכולות עמידות שלה למחלות בעייתיות שנמצאות בקרב זני גפני היין התרבותיים. האלמוגים בצפון מפרץ אילת הם לא רק הצפוניים ביותר בעולם אלא לפי מחקרים עדכניים גם האלמוגים העמידים ביותר להתחממות הים, ומכאן יכולים להוות מקור גנטי לשיקום שוניות אלמוגים שנפגעו/יפגעו בגלל שינוי האקלים. לאורך השנים נמצאו תכונות רפואיות לצמחי בר שונים, ועוד ועוד.

כל הכחדה של צמח או בעל חיים כזה ללא שמירה, מכחידה גם את העושר הגנטי שאיננו אפילו יודעים ומבינים את הפוטנציאל שלו. ונכון שכנראה רוב הידע הזה לא יהיה משמעותי עבורנו בסופו של דבר, אבל אם רק חלקיק קטן של מידע זה יהיה שימושי בתעשייה, ברפואה, במזון, בשימור הטבע, אז הרווח יהיה משמעותי. ומכאן, חובה על ישראל לשמר לא רק את אוצרותיה הרוחניים, ולקדם ארכיון של סרטיה אלא גם וביתר שאת את המגוון הביולוגי שלה. עדיף כמובןלשמר את הטבע כך שהצמחים ובעלי החיים והסביבות האקולוגיות ישמרו כמו שהם אך במידה ולא ניתן, לפחות לשמר את התיעוד הגנטי.

במהלך השנים משרד המדע היה שותף בהקמת בנק הזרע במכון וולקני לשימור האוצר הגנטי של צמחי ישראל. במהלך השנים משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אף תמך באופנים שונים באוספים הלאומיים של בעלי חיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. ולפני כשנתיים הקים משרדנו כצעד משלים נוסף את מרכז ידע לאצות בישראל שנועד לבנות מקום בו יאוחסנו וישמרו מיני האצות של ישראל למען שימור אוצר בלום זה. ממיני אצות ישראל כבר נמצאו חומרים רפואיים מועילים למחלות עלומות, כמו גם חומרים קוסמטיים, ותוספי מזון ומעבר לכך הידע יכול לשמש להבנת מערכות אקולוגיות לצורך ניהולם תחת תנאי לחץ (כמו הכנרת). על כולנו להמשיך לפעול למעל הצלת הטבע בישראל ושימורו למען הדורות הבאים וחוב מוסרי, אבל מחובתנו במידה ונכשלנו מלהגן על הטבע לפחות לשמור על המגוון הביולוגי ואני שמח שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לאורך שנים תומך ביוזמות רלוונטיות בנושא.